מחקר - איך המלצות אנליסטים משפיעות עלינו כמשקיעים פרטיים?

אנחנו חיים בעולם כלכלי שבו המלצות אנליסטים הפכו כמעט לשפה רשמית של שוק ההון.

בכל עיתון, בכל אתר חדשות פיננסי ובכל דוח של בית השקעות אנו רואים שוב ושוב את ההגדרות המוכרות "קנייה", "החזק" או "מכירה", ולצידן יעדי מחיר נוצצים שנראים כמו תחזית ברורה לעתיד.

אך השאלה האמיתית היא לא מה כתוב בכותרת, אלא האם זה באמת עובד עבורך כמשקיע פרטי, האם ההמלצות הללו באמת מייצרות השקעות חכמות, האם הן יוצרות תשואה עודפת ביחס לשוק, או שמא מדובר בעיקר בכותרות שמוסיפות רעש אך לא ערך? כדי לענות על השאלות הללו, החלטנו לצאת למסע מחקרי שנמשך שנה שלמה. בנינו מאגר נתונים מקיף, סיווגנו עשרות חברות לפי סקטורים מרכזיים, ריכזנו המלצות אנליסטים שפורסמו, ועקבנו אחרי מחירי המניות לפני ההמלצה, מיד אחריה, ולאורך זמן. בדקנו האם המניות באמת הגיעו ליעד שהובטח להן, האם ההמלצות תרמו ערך נוסף למשקיעים, והאם בכלל היה שווה להקשיב לאנליסטים או שמא ההשפעה האמיתית נבעה מתנועת השוק הרחב.

להלן המדגם:

איך ערכנו את המחקר

בחרנו 33 חברות מחמישה סקטורים עיקריים: טכנולוגיה, פיננסים, קמעונאות, רכבים ורפואה. לכל אחת מהחברות אספנו סדרות של מחירי מניות היסטוריים, סימנו את מועדי ההמלצות ובדקנו כיצד התנהג המחיר בחלון הזמן שלפני ההמלצה, מיד לאחריה וגם לאורך שנה שלמה. בנוסף, בחנו האם המניה נגעה ביעד המחיר שנקבע לה, והשווינו את התשואה שלה לעלייה או ירידה במדד השוק הרלוונטי. המטרה הייתה פשוטה: להבין האם ההמלצה עצמה יצרה ערך למשקיע פרטי, או שמא השוק בכללותו הוא זה שהסביר את התנועה.

המושגים שבהם השתמשנו אינם מסובכים. נגיעה ביעד פירושה האם המחיר בפועל הגיע ליעד שקבע האנליסט. תלות בשוק מתארת מצב שבו המניה זזה בעיקר יחד עם השוק כולו, בלי קשר להמלצה ספציפית. תשואה עודפת היא החלק הנוסף שהמניה מעניקה מעבר לתשואת המדד הכללי. כל המושגים הללו מסבירים בשפה פשוטה את מה שמשקיע פרטי רוצה לדעת: האם כדאי לו להקשיב להמלצות או שלא.

להלן תרשים סטטיסטי:

מה מצאנו

הממצאים הפתיעו אותנו לא פעם. מתוך כלל המדגם רק כשליש מהמניות הגיעו ליעד שהוצב להן. בסקטור הקמעונאות נרשמה הצלחה יחסית עם כ-40% מהמניות שנגעו ביעד. סקטור הטכנולוגיה הציג הצלחה סביב 50%, בעוד שסקטור הרפואה הגיע לשיעור נמוך במיוחד. סקטור הפיננסים היה ממוצע והתחום של מניות הרכב הציג הרבה רעש וחדשות אך מעט הצלחות יציבות. המשמעות ברורה: יעד מחיר איננו הבטחה. גם כשהוא נשמע בטוח ומגובה במספרים מרשימים, רוב המניות פשוט לא מגיעות אליו בזמן סביר.

כאשר בדקנו האם תנועת המניה באמת נבעה מההמלצה עצמה, מצאנו שבמקרים רבים המניה פשוט זזה עם השוק. כלומר, אם השוק כולו עלה, גם המניה עלתה, בלי קשר ישיר לאנליסט. המשמעות עבור משקיעים פרטיים היא ברורה: קשה לבסס החלטת השקעה רק על המלצת אנליסט, משום שהשוק הרחב משחק תפקיד מרכזי בהרבה.

ומה לגבי תשואה עודפת? כאן התמונה הייתה מתונה. בסקטור הטכנולוגיה אפשר היה לזהות רמזים לרווח מעבר לשוק, אך הם לא היו יציבים או חד משמעיים. בשאר הסקטורים – פיננסים, קמעונאות, רכבים ורפואה – לא נמצאו הוכחות עקביות לכך שההמלצות יצרו ערך נוסף למשקיעים לאורך זמן. לעיתים נרשמו קפיצות קצרות סביב מועד ההמלצה, אך בטווח הארוך המניה נטמעה בתוך תנועת השוק הכללית.

מה שונה בין הסקטורים

כאשר בחנו כל סקטור בנפרד, ראינו תמונה מגוונת. סקטור הטכנולוגיה נוטה להיות רגיש במיוחד לנרטיבים, להכרזות ולסיפורים. כאשר אנליסטים מפרסמים יעד מחיר בתחום הזה, לעיתים קרובות יש ריצה קצרה של המניה מעלה, אך לאורך זמן לא הצלחנו להראות תשואה עודפת יציבה.

בסקטור הקמעונאות התמונה הייתה חיובית יותר. כאשר ההמלצות לוו בסיפור צרכני ברור, למשל השקה של מוצר מצליח או פתיחת שווקים חדשים, ראינו שיעור הגעה ליעד גבוה יחסית, סביב חמישים אחוז. אך גם כאן, כאשר בוחנים את הטווח הארוך, קשה לזהות רווח עודף יציב מעבר לשוק.

בפיננסים התגובות היו מתונות ותלויות מאוד בסביבה המקרו כלכלית. שינויי ריבית, רגולציה או מגמות עולמיות השפיעו יותר מכל המלצה נקודתית. כלומר, יעד מחיר לבדו לא מספיק כדי לקבל החלטה – צריך להבין את התמונה הרחבה.

בתחום הרכבים ניכר רעש חדשותי עצום. הודעות על קווי ייצור, עליות מחירים, שיבושים באספקה או רגולציה חדשה גרמו לזינוקים נקודתיים, אך גם כאן היה קשה לבודד ערך אמיתי מההמלצות עצמן.

הרפואה הייתה הסקטור המאתגר ביותר. ניסויים קליניים, אישורים רגולטוריים ועיכובים בפיתוח הפכו כל המלצה לאירוע מסוכן. שיעור ההגעה ליעד עמד על כ-12.5% בלבד, הנמוך ביותר במדגם. במילים פשוטות: גם המלצה מבטיחה על נייר לא בהכרח מתממשת כאשר המציאות הרגולטורית משתנה.

בניתוח זה ניתן לראות את רמת הסיכון אל מול רמת ההצלחה ובגרף הימני ניתן לראות את אחוזי ההצלחה במניות המומלצות אל מול השוק

מה המשמעות למשקיע הפרטי

המסקנות ברורות. המלצות אנליסטים הן כלי שימושי אך לא תחליף לניתוח עצמאי. כדאי להתייחס אליהן כאל "אות מידע" שיכול לעזור להעלות רעיון או כיוון, אך בשום אופן לא כסיבה בלעדית להשקעה. משקיע פרטי חייב לבדוק באיזה סקטור מדובר, להבין האם יש לו היסטוריה של תגובה חיובית להמלצות, ולשאול תמיד את שאלת ה"מעבר לשוק": האם יש כאן סיפור ייחודי שיכול להניב תשואה עודפת או שמדובר פשוט בהשתקפות של מגמה כללית.

כדי לפעול נכון, חשוב להקפיד על פיזור השקעות, לא להסתמך על נייר אחד ולא על המלצה אחת, ולנהל את הסיכונים בצורה חכמה. גם הטיימינג משמעותי, שכן ההשפעה של המלצות בולטת יותר בטווחים קצרים סביב מועד הפרסום, אך דועכת ככל שעובר הזמן והשוק "בולע" את המידע.

מגבלות המחקר

כדי לשמור על שקיפות חשוב לציין גם את מגבלות המחקר. המדגם כלל 33 חברות בלבד, מספר משמעותי אך לא עצום. חלונות הזמן שנבדקו לא היו אחידים בכל המקרים, וייתכן שהם השפיעו על התוצאות. בנוסף, אירועים חיצוניים כמו החלטות ריבית, רגולציה או מיזוגים גדולים יכולים לגבור על השפעת המלצה בודדת.

המסקנה הסופית

בסיכומו של דבר, המלצות אנליסטים בשוק ההון אינן כרטיס כניסה בטוח לרווח. הן כלי אחד מתוך מכלול רחב של גורמים שעל המשקיע הפרטי לשקלל בהחלטותיו. בטווחים קצרים ובסקטורים מסוימים הן עשויות להוסיף ערך, אך לאורך זמן החברה עצמה, נתוניה הפונדמנטליים ותנועת השוק הרחב הם שקובעים. משקיע פרטי שרוצה להצליח צריך לשלב את המידע מהאנליסטים בתוך אסטרטגיית השקעות רחבה, לא להתאהב ביעד מחיר נוצץ ולהבין שסטטיסטית הסיכוי להצלחה מוגבל.

סיכום

המחקר שלנו מצביע על כך שהשפעתן של המלצות אנליסטים על המשקיעים הפרטיים היא הרבה פחות חד-משמעית מכפי שהכותרות הכלכליות מרמזות. נכון, יש מקרים שבהם המלצה מצליחה להניע מניה כלפי מעלה או מטה בטווח הקצר, אך ברוב המקרים ההסבר האמיתי נמצא בתנועות השוק הרחב או במאפייני הסקטור, ולא בהמלצה עצמה. רק כשליש מהמניות במדגם שלנו הגיעו ליעד שהוצב להן, ובתחומים כמו רפואה ורכב שיעור ההצלחה היה נמוך עוד יותר. במילים פשוטות, יעד מחיר הוא לא הבטחה אלא לכל היותר הערכה מושכלת שנשענת על מידע חלקי ונסיבות משתנות.

מה שעולה בבירור הוא שהמשקיע הפרטי לא יכול להסתמך על המלצות בלבד. גם אם אנליסט בכיר בבית השקעות גדול מפרסם המלצה שנשמעת מרשימה, זה לא מבטיח רווח, ובוודאי שלא רווח עודף לעומת השוק. לאורך זמן, החברה עצמה, ניהול התזרים שלה, התחרות בענף, והסביבה המקרו-כלכלית הם אלה שמעצבים את התוצאה.

מסקנות

כדי להצליח בשוק ההון, על המשקיע הפרטי לאמץ גישה מפוכחת. ההמלצות יכולות לשמש כנקודת פתיחה או כזרז לחקירה, אך הן חייבות להיות משולבות בתוך אסטרטגיית השקעות כוללת שכוללת ניתוח דוחות כספיים, בחינת יתרון תחרותי, הערכת שווי אמיתית ובדיקה של מגמות מאקרו. בנוסף, פיזור ההשקעות הוא קריטי: אסור להתאהב במניה אחת או בהמלצה אחת, כי גם המלצה "חמה" עלולה להתברר כחסרת ערך תוך שבועות ספורים.

הטיימינג חשוב לא פחות. מהמחקר עולה שההשפעה של ההמלצות בולטת יותר בטווח הקצר – ימים ושבועות סביב פרסום ההמלצה – אך בהמשך השוק סופג את המידע ומאזן אותו. לכן, מי שבוחר לפעול לפי המלצות חייב לדעת שזה משחק קצר טווח ומסוכן יחסית, ולא לבנות על זה כתוכנית השקעה ארוכת טווח.

מעל לכל, משקיע חכם לומד לשאול את שאלת ה"מעבר לשוק": האם הסיפור שמציג האנליסט באמת ייצר ערך עודף, או שהוא פשוט משקף מגמה כללית שמתרחשת בשוק כולו? אם אין תשובה טובה לשאלה הזו, כנראה שההמלצה אינה בסיס מספיק לפעולה.

מילה אישית

עשינו את המחקר הזה במשך שנה לא כדי להוכיח ש"אנליסטים טועים" אלא כדי להעניק לכל מי שקורא כאן כלים אמיתיים לחשיבה עצמאית. ההבנה ששוק ההון מורכב יותר מכותרות של "קנייה" או "מכירה" היא חיונית לכל משקיע פרטי, מתחיל או מתקדם. אני מאמין שהשקעות אינן רק טבלאות וגרפים – הן בעיקר עניין של חשיבה ביקורתית, שליטה ברגשות ויכולת לראות את התמונה הרחבה.

אני כותב אליכם לא כאנליסט שנמצא במגדל שן, אלא כמי שבאמת מאמין בכוח של ידע אמיתי ונגיש. אם הגעתם עד לכאן, אתם כבר שונים מרוב המשקיעים בשוק – אתם לא מסתפקים בכותרת אלא מחפשים להבין מה עומד מאחוריה. וזה בדיוק ההבדל בין מי שמסתמך על רעש חיצוני לבין מי שבונה לעצמו בסיס יציב של השקעות.

העצה הכי חשובה שלי אליכם היא לא לפחד לשלב בין עולמות: לשמוע את ההמלצות, לקרוא דוחות כספיים, לעקוב אחרי השוק, ולהכניס את כל זה לתוך תוכנית אישית שמתאימה לכם באמת. בסופו של דבר, אף אנליסט לא מכיר את הצרכים, את היכולות ואת רמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת כמו שאתם עצמכם.

אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם לא רק מידע אלא גם השראה להסתכל על השקעות בשוק ההון בעין מפוכחת יותר. זה לא נגד אנליסטים  זה בעדכם, המשקיעים הפרטיים, שצריכים להבין את כללי המשחק ולהשתמש בהם בחוכמה. ההצלחה בשוק לא תלויה בתחזית נוצצת אחת, אלא ביכולת שלכם לשלב ידע, שיקול דעת ותכנון לטווח ארוך.

קרדיטים

ליאור מועלם, תום נגאל, עמית חרזי.

שנה אקדמית: 2024–2025.